מידע ופרטיות
באיחוד האירופי. מסד הנתונים שמחזיק את השיחות, את אנשי הקשר ואת מאגר הידע יושב בפרנקפורט, גרמניה. אחסון הקבצים — מסמכים שהעליתם, תמונות שלקוחות שלחו — יושב באותו אזור. השרתים שמריצים את השירות מוגדרים אף הם לפרנקפורט, ולא באקראי: זו הגדרה שנאכפת בקובץ התצורה של השירות, לא נוהג.
זה נכון גם ללקוחות ישראלים. עסק בישראל מקבל שירות מאזור האיחוד האירופי, וזו בחירה מכוונת ולא תוצר לוואי.
כאן צריך להפריד בין שני דברים, ואנחנו לא נטשטש את ההבדל.
אחסון — מסד הנתונים, הקבצים והגיבויים — יושב באיחוד האירופי. זו עובדה והיא נאכפת בתצורה.
חישוב המודל — הרגע שבו הטקסט נשלח למודל השפה כדי לנסח תשובה — הוא נושא נפרד. עמוד שיווקי שמצהיר «הכול נשאר באירופה» בלי להבחין בין השניים אומר משהו שהוא לא בהכרח מדד. אנחנו לא נאמר אותו עד שנוכל.
אתם וחברי הצוות שהזמנתם, לפי התפקיד שנתתם לכל אחד. הפרדה בין עסקים נאכפת ברמת מסד הנתונים עצמו ולא בקוד האפליקציה — כלומר, גם שאילתה שגויה לא יכולה להחזיר מידע של עסק אחר.
מצד Converify: גישה של אנשי הצוות שלנו נרשמת ומופיעה ביומן הפעולות שלכם, מסומנת כפעולה של «צוות Converify» ולא כפעולה שלכם. אנחנו לא קוראים שיחות דרך שגרה.
אתם קובעים. יש ארבע אפשרויות: 90 יום, 180 יום, שנה, או ללא הגבלה. המחיקה רצה מדי יום.
שני דברים שכדאי לדעת על שינוי ההגדרה: קיצור נכנס לתוקף תוך יממה, והארכה לא מחזירה לחיים מידע שכבר נמחק. מחיקה היא מחיקה.
כן, ומחיקה אצלנו פירושה מחיקה. לחיצה על מחיקת איש קשר מסירה אותו ואת כל מה שנגזר ממנו: ההודעות שלו, השיחות, הקבצים שהוא שלח, החיפוש הפנימי שנבנה מהתוכן שלו, וכל מטמון שמחזיק את הטקסט שלו.
לא מושארת «מצבה». אנחנו לא משאירים רשומה מסומנת כמחוקה עם התוכן בפנים.
פרט אחד שנעשה בכוונה: אם הלקוח שלח תמונה שמישהו אחר שלח גם כן, הקובץ עצמו נמחק רק אם אף הודעה אחרת לא מפנה אליו — מחיקת קובץ משותף הייתה מוחקת מדיה של אדם זר.
על כל מחיקה נשמרת קבלה המעידה שהיא בוצעה בכל מקום. הקבלה עצמה לא מכילה את שם הלקוח ולא את מספר הטלפון שלו — היא מזוהה בערך מוצפן, כדי שקבלה על מחיקה לא תהפוך בעצמה לרשומה על אותו אדם.
כן. בעלים או מנהל יכולים לייצא קובץ אחד עם השיחות, אנשי הקשר ומאגר הידע של העסק. הקישור לייצוא הוא אישי, תקף שבוע, ומוגבל לעסק שלכם בלבד.
מה שלא נכלל בייצוא: סודות וחיבורים (מפתחות למערכות אחרות), ועלויות פנימיות שלנו.
ומחיקת העסק כולו: אפשר לבקש אותה, ויש חלון חרטה של ארבעה־עשר יום לפני שהיא מתבצעת בפועל. בטעות קורות; מחיקה בלתי הפיכה בלחיצה אחת היא תכנון גרוע.
יש מתג נפרד שקובע אם מותר לשמור דגימות משיחות כדי לבדוק ולשפר את איכות התשובות. הוא שלכם. אם כיביתם אותו, שמירת דגימות חדשות נפסקת מיד, ודגימות שכבר נשמרו נמחקות בתוך שלושים יום.
בכל מקרה, עסק אחד לא לומד מעסק אחר. אין אינדקס משותף ואין מאגר חוצה־לקוחות.
כן, כשתוכן משיחות מיובא כדי להפוך לידע. לפני שמשהו כזה יכול להיאמר ללקוח אחר, עוברת עליו הסרה של מזהים מובנים: מספרי טלפון, כתובות דוא״ל, מספרי תעודת זהות, מספרי כרטיס אשראי, מספרי חשבון וקישורים שעלולים לשאת אסימון אישי. הם מוחלפים בסימון כמו «[מספר טלפון]» ולא נמחקים לגמרי, כדי שמי שסוקר יבין במה מדובר.
וזה מסנן, לא ערובה
העוזר נעזר בכמה ספקי תשתית: שרתים ואחסון, Meta למסירת ההודעות בוואטסאפ, מודל שפה שמנסח את התשובות, דוא״ל מערכת וחיוב. מסד הנתונים, הקבצים והגיבויים נשמרים באיחוד האירופי.
כל סוד שאתם מוסרים — מפתח למערכת אחרת, קוד אימות של וואטסאפ — נשמר מוצפן, עם מפתח הצפנה נפרד לכל עסק. סוד של עסק אחד לא ניתן לפענוח בהקשר של עסק אחר: ניסיון כזה נכשל, ולא מחזיר משהו שנראה נכון.
סוד לא נרשם ביומנים ולא מוצג במסכים. אין מסך שמראה לכם את המפתח שהזנתם, גם לא לבעלים — לכל היותר ארבע הספרות האחרונות כדי שתזהו במה מדובר. זה לא נוהג שסומכים עליו שנשמר; הקוד בנוי כך שאין בכלל דרך להוציא סוד למסך.
ובכיוון השני: הודעות שגיאה ודוחות תקלה עוברים ניקוי אוטומטי שמסיר מחרוזות שנראות כמפתח, כדי שסוד לא יזלוג דרך הדלת האחורית של דיווח תקלה.
לא. חיבור וואטסאפ עובר דרך חלון של Meta עצמה, על הדומיין של Meta. אתם מתחברים שם, ואנחנו מקבלים בחזרה אישור זמני — לא סיסמה ולא שם משתמש. בשום שלב פרטי הכניסה שלכם לפייסבוק לא עוברים דרכנו.